של מי האתר שלכם באמת? מדריך לבדיקת בעלות על דומיין, אחסון וחשבונות

בקצרה: אתר מורכב מארבעה נכסים נפרדים: הדומיין, חשבון האחסון, הקבצים והתוכן, והחשבונות החיצוניים כמו Google Analytics ו-Search Console. כל אחד מהם צריך להיות רשום על שם העסק, לא על שם המפתח. את רוב הבעלויות אפשר לבדוק לבד בתוך שעה, ואת השאר כדאי לעגן בהסכם עוד לפני שמתחילים לעבוד. מי שמחזיק בגישות ובגיבוי עדכני יכול להחליף ספק בלי להתחיל מאפס.

רוב בעלי האתרים מגלים שהדומיין, חשבון האחסון או חשבון האנליטיקס רשומים על שם המפתח רק ביום שבו הם רוצים לעזוב. לפעמים זה קורה בפרידה טובה, ולפעמים כשהפרילנסר פשוט הפסיק לענות לטלפון.

השאלה של בעלות על אתר ודומיין איננה שאלה משפטית מופשטת. היא קובעת אם תוכלו להחליף ספק, לשחזר אתר שנפרץ או לשמור על תיבות המייל של העסק. המדריך הבא מפרק את האתר לשכבות, מראה איך לבדוק כל אחת, ומציע סעיפים להסכם ורשימת מסירה לפרידה מספק.

ארבע שכבות הבעלות באתר, ולמה כל אחת חשובה

מבחוץ אתר נראה כמו דבר אחד, אבל בפועל הוא אוסף של נכסים שכל אחד מהם יכול להיות רשום על שם אחר. מי שמחזיק בשלושה מתוך ארבעה עדיין תלוי במי שמחזיק ברביעי.

איך בודקים על שם מי רשום הדומיין

זו הבדיקה הראשונה, כי הדומיין שולט בכל השאר: לאן האתר מפנה ולאן מגיע המייל. לדומיינים בסיומת il מבצעים בדיקת WHOIS באתר איגוד האינטרנט הישראלי, ולסיומות בינלאומיות כמו com משתמשים בכלי WHOIS כללי.

• שם בעל הדומיין: האם מופיע העסק שלכם, או שם המפתח או החברה שבנתה את האתר.
• רשם הדומיין: החברה שדרכה הדומיין נרשם ומחודש. שם מתבצעות העברות הבעלות.
• תאריך התפוגה: מתי צריך לחדש.
• מייל איש הקשר: הוא צריך להיות כתובת שלכם, כדי שהודעות חידוש לא ילכו לאיבוד.

אם הדומיין רשום על שם הספק, בקשו להעביר את הבעלות עכשיו, כשהיחסים טובים. התהליך שונה בין סיומות: בדומיינים בינלאומיים נדרש לרוב קוד העברה, ובסיומת il התהליך מתבצע מול הרשם. דומיין שלא חודש עובר בדרך כלל תקופת חסד, ואחריה עלול להשתחרר לרישום של כל אחד. הפעילו חידוש אוטומטי ורשמו תזכורת ביומן.

אחסון וגישות: מה חייב להיות בידיים שלכם

כאן נמצא הבלבול הנפוץ ביותר. משתמש מנהל באתר, למשל בוורדפרס, מאפשר לערוך עמודים ולהתקין תוספים. חשבון האחסון הוא המקום שבו יושבים הקבצים, מסד הנתונים והגיבויים. אפשר להיות מנהלים באתר ובכל זאת לא לשלוט בו בכלל.

• גישה לפאנל הניהול של חשבון האחסון.
• פרטי SFTP לגישה לקבצים.
• גישה למסד הנתונים.
• משתמש מנהל באתר על שמכם, עם כתובת מייל שלכם.
• גיבוי אוטומטי שאתם יודעים להוריד, ועותק שמור גם מחוץ לשרת.

כשהחשבון רשום ישירות על שם העסק, פרידה מהמפתח לא מחייבת מעבר שרת: מסירים את הגישה שלו וממשיכים. מי שמתכנן לפתוח חשבון חדש על שם העסק יכול לבחון חבילות אחסון אתרים בישראל ולבדוק שהחשבון נפתח על שמו ובכרטיס האשראי שלו. אצל ספקים כמו בי אר אן יש תקופת ניסיון של 14 יום, כך שאפשר לבדוק את הממשק לפני שמתחייבים.

זכויות בתוכן, בעיצוב ובתוספים בתשלום

בעבודה מוזמנת, הזכויות בעיצוב ובקוד לא בהכרח עוברות למזמין רק משום שהוא שילם. לכן מגדירים אותן במפורש בהסכם.

• תבניות ותוספים בתשלום: בדקו על שם מי הרישיון. אם הוא של הספק, עם הפרידה ייפסקו העדכונים, ולעיתים גם התמיכה.
• תמונות: ודאו שיש רישיון שימוש לכל תמונה, ושאין באתר תמונות שהועתקו מחיפוש בגוגל.
• טקסטים: קבעו בהסכם שתוכן שנכתב עבורכם שייך לעסק.

חשבונות חיצוניים: אנליטיקס, סרץ' קונסול ופרופיל העסק בגוגל

החשבונות האלה צריכים להיות תחת חשבון גוגל של העסק, עם הרשאת בעלים או מנהל. לספק נותנים הרשאה מוגבלת יותר, לפי מה שהוא צריך לעבודה.

אם החשבון נפתח על שם הספק, ברוב הכלים אפשר להוסיף אתכם כבעלים ואחר כך להסיר אותו. זה עדיף בהרבה על פתיחה מחדש, שפירושה איבוד היסטוריית הנתונים וההשוואה לשנים קודמות. שמות ההרשאות משתנים מכלי לכלי, אז בדקו אותם בהגדרות של כל אחד.

מה לכתוב בהסכם לפני שמתחילים לבנות

הסעיפים הבאים חוסכים את רוב הוויכוחים העתידיים. אפשר להעביר אותם לספק כבר בשלב הצעת המחיר.

1. הדומיין והאחסון יירשמו על שם הלקוח מההתחלה, או יועברו אליו בתום הפרויקט.
2. הזכויות בעיצוב, בקוד ובתוכן יעברו ללקוח עם התשלום המלא, למעט רכיבי קוד פתוח ורישיונות של צד שלישי.
3. הספק ימסור את כל פרטי הגישה בסיום העבודה וגם בכל עת לפי דרישה.
4. נקבע מה קורה ברישיונות של תוספים ותבניות שנרכשו על שם הספק בעת פרידה.
5. נקבע פרק זמן למסירת גיבוי מלא ופרטי גישה לאחר סיום ההתקשרות.

בפרויקטים גדולים או מורכבים כדאי להעביר את ההסכם לבדיקה של עורך דין.

נפרדים מספק? רשימת מסירה מסודרת

1. לפני שמודיעים על הפרידה, הורידו גיבוי מלא של הקבצים ושל מסד הנתונים, ובדקו שהוא באמת נפתח.
2. אספו פרטי גישה לדומיין, לאחסון, ל-DNS, לאתר, למייל ולכל החשבונות החיצוניים.
3. החליפו סיסמאות, הסירו משתמשים מיותרים ובדקו אילו מפתחות API ושירותים מחוברים לאתר.
4. בדקו אילו שירותים חוזרים משולמים בכרטיס האשראי של הספק, כדי שלא ייפסקו בלי התראה.
5. ודאו שתיבות המייל של העסק, שתלויות בדומיין וב-DNS, ממשיכות לעבוד אחרי השינויים.
6. תעדו הכול במסמך אחד ושמרו אותו במקום מאובטח.

שאלות נפוצות

איך יודעים אם הדומיין של העסק רשום על שמי?

מבצעים בדיקת WHOIS: לסיומת il באתר איגוד האינטרנט הישראלי, ולסיומות בינלאומיות בכלי WHOIS כללי. בתוצאה מופיעים בעל הדומיין, הרשם ותאריך התפוגה. בחלק מהסיומות הפרטים מוסתרים, ואז כדאי לבקש מהרשם או מהספק אישור על שם מי הדומיין רשום.

האם מפתח רשאי לסרב להעביר לי את האתר אחרי שסיימנו לעבוד?

זה תלוי בהסכם ובנסיבות. בהיעדר הסכם כתוב, השאלה מי מחזיק בזכויות בעיצוב ובקוד עלולה להיות שנויה במחלוקת. לכן כדאי לקבוע מראש שהבעלות והגישות עוברות ללקוח, ובמקרה של מחלוקת להתייעץ עם עורך דין.

מה ההבדל בין משתמש מנהל בוורדפרס לבין גישה לחשבון האחסון?

משתמש מנהל בוורדפרס מאפשר לערוך תוכן ולהתקין תוספים בתוך האתר. חשבון האחסון הוא המקום שבו נמצאים הקבצים, מסד הנתונים והגיבויים. בלי גישה אליו אי אפשר לשחזר את האתר, להעביר אותו לשרת אחר או להוריד גיבוי מלא.

מה קורה לתוספים בתשלום כשעוזבים את מי שבנה את האתר?

אם הרישיון רשום על שם הספק, התוסף ימשיך בדרך כלל לפעול, אבל העדכונים והתמיכה עלולים להיפסק. תוסף שלא מתעדכן עלול להפוך לפרצת אבטחה. הפתרון הוא לרכוש רישיון על שם העסק ולהחליף את מפתח הרישיון באתר.