קנביס רפואי – איך מקבלים רישיון לקנאביס רפואי ומהן תופעות הלוואי?

קנביס רפואי הפך בשנים האחרונות לטיפול נפוץ במגוון מצבים רפואיים, החל בכאב כרוני ועד להקלה בתסמיני פוסט-טראומה. יותר ויותר מטופלים ורופאים מגלים עניין בפוטנציאל הטיפולי של הצמח, לצד הצורך בהבנת תהליך הרישוי ותופעות הלוואי האפשריות. אז איך מקבלים רישיון בישראל? מה ההבדל בין הקנאביס הרפואי לקנאביס "הרגיל"? אילו תופעות לוואי חשוב להכיר מראש? ומהו הפטנט החדשני לצריכת קנאביס רפואי שכולם מדברים עליו? כל התשובות מחכות לכם ממש כאן!

מה זה קנביס רפואי?

קנביס רפואי הוא שימוש בצמח הקנאביס לצרכים רפואיים, תחת פיקוח רפואי ורגולטורי קפדני. למעשה, מדובר באותו צמח קנאביס מוכר, אך כאשר מגדלים ומעבדים אותו למטרת טיפול רפואי, הוא נתון לתנאי גידול מבוקרים ולבדיקות איכות יסודיות. 

קנאביס רפואי מכיל מגוון חומרים פעילים (קנבינואידים, טרפנים ועוד) אשר מנוצלים להקלה על תסמיני מחלות שונות. שני הקנבינואידים העיקריים בצמח הם:

•  THC (טטרהידרוקנבינול)
• CBD (קנבידיול)

לשניהם תפקיד מרכזי בכל הקשור להשפעות הטיפוליות של הקנאביס. בקנאביס רפואי הדגש הוא על מינון מדויק והבטחת בטיחות המטופל, ולכן הוא ניתן רק למטופלים בעלי רישיון מתאים ממשרד הבריאות.

אילו שימושים רפואיים יש לקנאביס?

כיום קנאביס רפואי מוצע כטיפול משלים או חלופי במצבים שבהם תרופות קונבנציונליות לא סיפקו מענה מספק. בין ההתוויות הרפואיות הנפוצות לטיפול בקנאביס רפואי ניתן למנות: 

• כאבים כרוניים – במיוחד כאב נוירופתי
• מצבים אונקולוגיים – להקלה על בחילות, הקאות ואובדן תיאבון אצל מטופלי כימותרפיה
• אפילפסיה – עמידה לטיפול תרופתי
• טרשת נפוצה – להקלת ספסטיות וכאבים)
• פוסט-טראומה (PTSD) – מסייע לשינה רציפה ועוד
• מחלת קרוהן וקוליטיס 
• ועוד

חשוב להדגיש שקנאביס רפואי אינו "מרפא" את המחלה הבסיסית, אלא נועד להקל על התסמינים ולשפר את איכות חיי המטופל. התאמת הטיפול נעשית באופן אינדיבידואלי לכל מטופל, בהתאם למצבו הרפואי ולהנחיות הרופא המטפל.

כיצד מפיקים קנאביס רפואי?

למרות שמקורו של קנאביס רפואי הוא בצמח הזהה לזה המשמש לצריכת פנאי, תהליך הגידול והייצור שלו שונה לחלוטין. קנאביס המיועד לטיפול רפואי גדל תחת תנאי סביבה מוקפדים ביותר, כמו למשל שליטה בטמפרטורה, ברמת הלחות, בתנאי התאורה ובבקרת המזיקים – זאת על מנת להבטיח מוצר איכותי ובטוח לשימוש. 

המגדלים מפוקחים על ידי היחידה לקנאביס רפואי (יק"ר) במשרד הבריאות, ועומדים בדרישות מחמירות לגבי אבטחת המתקנים ותיעוד כל שלבי הגידול. לאחר הקציר, התפרחות עוברות בדיקות מעבדה מקיפות: נמדדים ריכוזי הקנבינואידים (כמו THC ו-CBD) כדי לוודא מינון מדויק, נבדקים מזהמים מיקרוביולוגיים (כגון עובש וחיידקים) ושאריות חומרי הדברה ומתכות כבדות על מנת להבטיח מוצר בטוח לשימוש. רק אצוות שעומדות בכל התקנים משוחררות לשיווק עבור מטופלים. 

בזכות תהליכים אלו, קנאביס רפואי מתאפיין באחידות וברמת איכות גבוהה בהשוואה לקנאביס לא-רפואי, מה שמסייע לקבלת השפעה צפויה ועקבית בטיפול.

איך מקבלים רישיון קנביס רפואי בישראל?

קבלת רישיון לשימוש בקנביס רפואי בישראל היא תהליך מובנה המפוקח על ידי משרד הבריאות. רישיון קנאביס רפואי נדרש על מנת לרכוש ולהשתמש באופן חוקי בקנאביס למטרות טיפוליות, והוא מונפק רק למטופלים שעומדים בקריטריונים רפואיים מוגדרים. 

התהליך מתחיל בפנייה לרופא מומחה בתחום הרלוונטי (כגון אונקולוגיה, כאב, נוירולוגיה או פסיכיאטריה, בהתאם לבעיה הרפואית). הרופא יבחן את ההיסטוריה הרפואית של המטופל, את הטיפולים שניסה בעבר, ויקבע האם המצב הרפואי נכלל ברשימת ההתוויות המאושרות לטיפול בקנאביס רפואי. אם כן, והרופא סבור שהטיפול בקנאביס עשוי להועיל, הוא ימליץ על מינון התחלתי ויגיש בקשה רשמית ליחידה לקנאביס רפואי (יק"ר) במשרד הבריאות.

מהם תנאי הזכאות לצריכת קנאביס רפואי?

משרד הבריאות מגדיר רשימת התוויות רפואיות מאושרות לקבלת רישיון קנאביס רפואי, מדובר במצבים בהם הוכח כי הקנאביס הרפואי יכול להקל על תסמינים של התוויות שונות, וכי כל אפשרויות הטיפול המוכרות כבר מוצו.

תנאי סף מרכזי הוא מיצוי טיפולים קונבנציונליים: על המטופל להראות שניסה תרופות או טיפולים סטנדרטיים למצבו, אך ללא שיפור מספק או עם תופעות לוואי קשות. כך למשל, חולה כרוני שהתנסה במספר משככי כאבים חזקים ללא הועיל, או מטופל PTSD שעבר טיפול תרופתי ופסיכולוגי במשך תקופה ממושכת ללא שיפור – עשויים להיות מועמדים מתאימים. 

בנוסף, עבור כל התוויה קיימים תנאים ספציפיים (למשל חומרת המחלה, משך הזמן שהמטופל סובל ממנה, דרישת אחוזי נכות במקרים מסוימים ועוד). רשימת ההתוויות מתעדכנת מדי תקופה ומתרחבת בהתאם להמלצות ועדות מומחים וממצאי מחקרים עדכניים. חשוב לציין שקבלת רישיון היא לשימוש בקנאביס כתוספת טיפול ולא כקו טיפולי ראשון, בהתאם למדיניות משרד הבריאות שנועדה לוודא שקנאביס רפואי ישמש במידת הצורך ולא כפתרון ראשון לכל בעיה.

כיצד מתבצע תהליך הגשת הבקשה?

לאחר שהרופא המומחה החליט להמליץ על טיפול בקנאביס רפואי, הוא ימלא עבור המטופל בקשה מקוונת ליק"ר. הבקשה כוללת את אבחנת המטופל, הטיפולים הקודמים והתוצאות שלהם, ההצדקה הרפואית למתן קנאביס וכן פירוט המינון המומלץ (לרוב מינון התחלתי סטנדרטי, כגון 20 גרם לחודש במרבית המקרים). 

לאחר מכן, הבקשה נבחנת על ידי גורמים מקצועיים ביחידת הקנאביס הרפואי, ולעיתים אף מובאת בפני ועדת התוויות במשרד הבריאות. אם הבקשה מאושרת, הרישיון מונפק באופן דיגיטלי וניתן להורדה. רישיון קנאביס רפואי בישראל מוגבל בדרך כלל לתקופה של כחצי שנה עד שנה, ולאחר מכן יש צורך בחידוש בהתאם למצב הרפואי והערכת הרופא. עם קבלת הרישיון, המטופל יוכל לרכוש מוצרי קנאביס רפואי מבתי מרקחת מורשים, בהתאם למינון ולסוג (תפרחת, שמן או מכשיר ייעודי) שצוין ברישיון. 

חשוב לדעת: רק בתי מרקחת וספקים בעלי אישור רשאים לספק קנאביס רפואי, והמטופל יידרש להציג את הרישיון ותעודה מזהה בעת הרכישה.

עדכון רגולטורי 2023: בשנים האחרונות נכנסה לתוקף רפורמה המאפשרת קבלת מרשם לקנביס רפואי ישירות מרופא מומחה מורשה, זאת במקום התהליך המסורתי שחייב מעבר בין מספר גורמים קודם לכן. מדובר בעצם ב"התוויות ירוקות" (כגון כאב מתון), שבהן התהליך הבירוקרטי מתקצר בצורה משמעותית. עם זאת, לא כל רופא רשאי לרשום מרשם לקנאביס רפואי – רק רופאים שהוסמכו לכך במסגרת הרפורמה ובתחום מומחיותם. 

מהן תופעות הלוואי האפשריות של קנאביס רפואי?

כל טיפול תרופתי עלול לגרום לתופעות לוואי, וכך גם קנאביס רפואי. עם זאת, פרופיל תופעות הלוואי של קנאביס ייחודי במקצת: רבות מההשפעות הלא-רצויות תלויות במינון, בדרך הצריכה ובתגובה האישית של המטופל. באופן כללי, בשימוש במינונים נמוכים ותחת פיקוח רפואי, מטופלים רבים סובלים מעט מאוד מתופעות לוואי. 

לעומת זאת, מינון גבוה או שימוש לא מבוקר יכולים להעצים את התופעות הללו. לפניכם סקירה של תופעות הלוואי האפשריות (הפיזיות והנפשיות) אשר יכולות להתלוות לטיפול בקנאביס רפואי, כולל הסברים כיצד ניתן למזער אותן:

תופעות לוואי פיזיולוגיות נפוצות

• יובש בפה ובגרון: מטופלים רבים מדווחים על תחושת פה יבש (“פה כותנה”) בזמן השימוש בקנאביס. זוהי תופעה לא מסוכנת שנגרמת מהשפעת הקנבינואידים על בלוטות הרוק, וניתן להתמודדת איתה באמצעות שתייה תכופה או מציצת סוכריות חמוצות לעידוד הרוק.

• סחרחורת ושינויים בלחץ הדם: קנאביס עלול לגרום לירידה חולפת בלחץ הדם, במיוחד במעבר מהיר משכיבה לעמידה, דבר שמתבטא בסחרחורת ואף עילפון אצל חלק מהמטופלים. לכן מומלץ לקום בהדרגה ולהימנע מעמידה פתאומית לאחר השאיפה או הנטילה, חשוב לציין שתופעה זו נפוצה יותר במינונים גבוהים.

• עייפות ונמנום: השפעה מרגיעה היא אחת ממטרות הטיפול בקנאביס (בפרט בזנים בעלי אינדיקה דומיננטית), אך לעיתים מטופלים חשים עייפות, כבדות ועצלות במהלך היום. אם העייפות מפריעה בתפקוד, יש לעדכן את הרופא – ייתכן שכדאי להפחית מינון או לעבור לזן אחר.

• תיאבון מוגבר ועלייה במשקל: קנאביס ידוע כמעורר תיאבון ("מאנצ’יז"), זוהי תכונה חיובית עבור מטופלים שסובלים מחוסר תיאבון או ירידה במשקל עקב טיפולים, אך אצל אחרים עלולה לגרום לצריכה קלוריות עודפות. מודעות לעניין וניהול תזונתי יכולים למנוע עלייה לא רצויה במשקל.

• תופעות במערכת העיכול: בחלק מהמקרים דווח על תופעות כגון בחילה קלה, כאבי בטן או אף עצירות. תופעות אלה אינן נפוצות מאוד, אך קיימות. לעיתים שינוי בזן או בצורה (למשל מעבר למשאף) יכול לפתור את הבעיה.

תופעות לוואי נפשיות וקוגניטיביות

• השפעות פסיכואקטיביות: THC, שהוא הרכיב הפסיכואקטיבי העיקרי בקנאביס, יכול לגרום לתחושת אופוריה ושינוי מצב רוח – וזהו לעיתים חלק מהאפקט הרצוי (הרגעה, שיפור במצב הרוח). אולם במינונים גבוהים THC עלול לעורר חרדה, מתח ואף פרנויה אצל חלק מהאנשים. מטופל המרגיש החמרה בחרדה או אי-שקט בעקבות הטיפול צריך לדווח לרופא. לעיתים הפתרון יהיה להפחית מינון, לעבור לזן עם יותר CBD (שממתן את אפקט ה-THC) או לשנות את צורת הצריכה. בנוסף, תופעות כגון בלבול זמני או הזיות קלות עלולות להופיע במצבי מינון-יתר.

• פגיעה בריכוז ובזיכרון לטווח קצר: במהלך ההשפעה של הקנאביס (ובעיקר אם המינון גבוה), חלק מהמטופלים חווים ירידה בחדות הקוגניטיבית, הם מתקשים להתרכז, שוכחים דברים בקלות ומוצאים את עצמם "מרחפים" מעט. השפעות אלו חולפות כאשר ההשפעה דועכת, ולא נמצא שקנאביס גורם לנזק קבוע בזיכרון אצל מבוגרים. עם זאת, יש להיזהר מפעולות הדורשות חדות מחשבה בזמן ההשפעה (כמו נהיגה).

• שינויים במצב הרוח: מעבר להקלה בחרדה ודיכאון שמטופלים רבים מדווחים עליה, ייתכנו גם שינויים פחות רצויים. יש המתארים תחושת עצבות או "דכדוך" כשההשפעה יורדת. במקרים נדירים קנאביס יכול לגרום לתגובות נפשיות חריגות (כמו התקף פסיכוטי קצר) בעיקר אצל פרטים עם נטייה מוקדמת. לכן השימוש בקנאביס חשוב להיות תחת מעקב רפואי, במיוחד אם קיים רקע של מחלה נפשית.

מהם הסיכונים לטווח הארוך?

שימוש ממושך בקנאביס עלול להוביל להתפתחות סבילות, מצב בו עם הזמן הגוף מתרגל לחומר ויש צורך במינון גבוה יותר להשגת אותו אפקט. 

כדי למנוע סבילות מהירה, הרופאים לעיתים ממליצים על הפסקות קצרות ("חופשות" מקנאביס) או על שינוי זנים תקופתי. לגבי תלות והתמכרות, המחקרים מראים שקנאביס אמנם אינו ממכר פיזית באותה עוצמה כמו אופיאטים או אלכוהול, אך בהחלט עלול לגרום לתלות פסיכולוגית אצל חלק מהמשתמשים. 

התלות יכולה להתבטא בתחושת צורך מתמיד לקנאביס וקושי בהפסקת השימוש או הורדת המינון. תסמיני גמילה מקנאביס קלים יחסית וכוללים עצבנות, הפרעות שינה והשתוקקות לחומר. כדי לצמצם סיכון לתלות, מקפידים בטיפול הרפואי על מינון מינימלי יעיל ועל מעקב אחר דפוסי השימוש של המטופל. 

עוד סיכון ארוך טווח שחשוב להזכיר הוא פגיעה נשימתית: אמנם הקנאביס עצמו אינו מכיל את אלפי הרעלנים שיש בעישון טבק, אך עישון תפרחות לאורך שנים עלול לגרות את דרכי הנשימה ולגרום לשיעול, ברונכיטיס ותסמינים נשימתיים אחרים. שימוש בדרכי צריכה חלופיות (כמו שמן או משאף רפואי מדיד) עשוי להפחית סיכון זה.

חשוב לזכור: תחת ליווי רפואי צמוד והתאמת זן ומינון למטופל, מרבית תופעות הלוואי ניתנות לניהול ולהפחתה. אם המטופל מקפיד על מינון מדויק ולא חורג מההנחיות, הסיכון לתופעות לוואי פוחת משמעותית. התייעצות שוטפת עם הרופא המומחה, ובמידת הצורך התאמות בטיפול (שינוי זן, צורת צריכה או מינון), יעזרו להבטיח שהיתרונות של הקנאביס הרפואי יעלו בהרבה על החסרונות.

מה ההשפעה של THC ו-CBD בקנאביס רפואי?

צמד האותיות THC ו-CBD מופיע כמעט בכל שיחה על קנאביס רפואי – ולא בכדי. אלו הם שני החומרים הפעילים המרכזיים בצמח הקנאביס, והם בעלי תכונות והשפעות שונות על הגוף והנפש. 

בהסבר פשוט: THC (טטראהידרוקנבינול) הוא הקנבינואיד הפסיכואקטיבי העיקרי שגורם ל"היי" המפורסם, ו-CBD (קנבידיול) הוא קנבינואיד שאינו פסיכואקטיבי, בעל השפעות מרגיעות ומאזנות. שילוב בין השניים מעניק לקנאביס את עוצמתו הטיפולית המלאה ("אפקט הפמליה"). נפרט על כל אחד מהם וכיצד הם פועלים:

THC (טטראהידרוקנבינול)

THC הוא, במובן מסוים, ה"כוכב" הידוע יותר של הקנאביס. הוא נקשר לקולטנים קנבינואידיים במוח (בעיקר רצפטורי CB1) וגורם לשורת השפעות אופייניות:

• אפקט פסיכואקטיבי (אופוריה): THC אחראי ישיר לתחושת ה"סוטול" או ה"אופוריה" שחווים משתמשי קנאביס. תחושה זו יכולה לכלול מצב רוח מרומם, חידוד קל בחושים ושינוי בתפיסת הזמן.

• שיכוך כאב: אחד היתרונות הרפואיים המרכזיים של THC הוא יכולתו להפחית כאב, במיוחד כאב כרוני וכאב ממקור עצבי. לכן זנים עתירי THC משמשים רבות בטיפול בכאבים קשים (למשל אצל חולי סרטן או פיברומיאלגיה).

• הגברת תיאבון: THC ידוע כמעורר תיאבון חזק. מטופלים הסובלים מחוסר תיאבון קיצוני (כגון חולי סרטן או איידס) נהנים מהשפעה זו לצורך שמירה על משקל ותזונה.

• נוגד בחילות: מינונים מתאימים של THC יעילים בהפחתת בחילות והקאות, בייחוד במטופלים אונקולוגיים שעוברים כימותרפיה.

• השפעה על השינה: THC במינון ערב יכול לסייע בהירדמות עבור מי שסובל מנדודי שינה. עם זאת, שימוש ממושך ב-THC עשוי לפגוע באיכות השינה העמוקה (פגיעה בשלב החלימה, שנת REM).

• תופעות לוואי של THC: מעבר להשפעות הרצויות, THC עלול לגרום לתופעות לוואי – ירידה בזיכרון קצר טווח ובריכוז במהלך ההשפעה, פגיעה בקואורדינציה, האדמת עיניים ויובש בפה. כמו כן, כפי שהוזכר, במינונים גבוהים THC יכול לעורר חרדה ואף פרנויה אצל רגישים לכך. משום כך, המינון והמינון החוזר (טיטרציה) נקבעים בקפידה כדי לאזן בין התועלת לכאב למשל, לבין הסיכון לתופעות פסיכואקטיביות בלתי נעימות.

CBD (קנבידיול)

CBD הוא בן-זוגו המאזן של THC. בניגוד ל-THC, CBD אינו נקשר באופן ישיר לאותם קולטנים במוח ולכן אינו גורם לאפקט משכר – אין ממנו תחושת "היי" כלל. השפעותיו העיקריות כוללות:

• אפקט אנטי-דלקתי: CBD התגלה כבעל יכולת להפחית דלקת בגוף. הוא מסייע במצבים דלקתיים שונים, החל בדלקות פרקים ועד דלקות מעיים, על ידי השפעה על מערכת החיסון והפחתת שחרור ציטוקינים מעודדי-דלקת. זו אחת הסיבות שהוא יעיל בכאב דלקתי.

• הרגעה והפחתת חרדה: CBD נחשב נוגד חרדה טבעי. מחקרים וקליניקה מעידים ש-CBD יכול להפחית סימפטומים של חרדה ומתח נפשי, מבלי לגרום לטשטוש פסיכואקטיבי. לכן יש מטופלים הנוטלים שמן עשיר ב-CBD בשעות היום להקלה על חרדות, בלי שהדבר ישפיע על הצלילות המנטלית.

• נוגד פסיכוזה: באופן מעניין, CBD מפגין תכונות אנטי-פסיכוטיות. יש עדויות לכך שיכול לעזור בהפחתת תסמינים פסיכוטיים במחלות כמו סכיזופרניה, ואפילו להגן מפני חלק מההשפעות הפסיכואקטיביות של THC (עוד על כך מיד).

• נוגד פרכוסים: אחת מפריצות הדרך המשמעותיות של CBD ברפואה היא בטיפול באפילפסיה. תרופה בשם Epidiolex המבוססת על CBD אושרה לטיפול בילדים עם אפילפסיה קשה, ו-CBD הוכח כמפחית באופן דרמטי את תדירות הפרכוסים אצל מטופלים מסוימים.

• שיפור שינה ואיכות חיים: CBD אמנם לא מרדים כמו THC, אבל מחקרים מראים שהוא עשוי לשפר את איכות השינה – לייצב את מחזורי השינה ולהאריך את השינה העמוקה, ללא ההשפעה הפסיכואקטיבית שמלווה THC. בנוסף, מטופלים מדווחים ש-CBD מסייע להם לחוש רוגע ושיפור כללי במצב הרוח והחיוניות.

• תופעות לוואי של CBD: בהשוואה ל-THC, תופעות הלוואי של CBD מתונות מאוד. במינונים גבוהים במיוחד תועדו עייפות, שינויים בתיאבון או תחושת בחילה קלה, אך באופן כללי CBD נחשב בטוח ושימושי גם בילדים וגם במבוגרים מבלי לגרום לתחושת ערפול.

מהו אפקט הפמליה?

בקנאביס רפואי, השילוב בין THC ו-CBD הוא לעיתים המפתח לטיפול יעיל. מחקרים מראים שסינרגיה בין שני הרכיבים הללו עשויה להגביר את ההשפעה הטיפולית הכוללת – תופעה הידועה בשם "אפקט הפמליה". 

למשל, CBD יכול למתן חלק מההשפעות הלא-רצויות של THC: הוא מפחית את הסיכון לחרדה, פרנויה וטכיקרדיה (דופק מהיר) שה-THC עלול לעורר. בנוסף, שילוב של שניהם לעיתים יעיל יותר בהפחתת כאב מאשר כל אחד לחוד, כי כל אחד פועל במנגנונים שונים במקצת. 

משום כך, רבים מזני הקנאביס הרפואי מכילים גם THC וגם CBD ביחסים משתנים: זנים "מאוזנים" כוללים יחס כמעט שווה של THC:CBD, בעוד "עתירי THC" כוללים CBD נמוך אך לא אפסי, ו"עתירי CBD" יכילו אחוז קטן של THC. עבור כל מטופל, הרופא ישקול את היחס המתאים – למשל מטופל חרדתי עם כאב ייתכן שיקבל זן עם CBD גבוה יותר, בעוד מטופל עם כאב חזק ללא רכיב נפשי משמעותי עשוי להסתדר היטב עם זן עתיר THC. בכל מקרה, התאמה אישית היא שם המשחק, ולכן גם כשרוכשים קנאביס רפואי בבית המרקחת חשוב לשים לב לתכולת ה-THC וה-CBD הרשומה על המוצר ולפעול בהתאם להנחיות הרופא.

לבסוף, יש לציין שהקנאביס מכיל עוד עשרות קנבינואידים וטרפנים המשפיעים גם הם (CBG, CBN, לימונן, מירסן ועוד). חומרים אלה פחות מוכרים לציבור, אך במחקר מגלים שכמה מהם בעלי השפעות רפואיות משלימים. ככל שהמדע יתקדם נלמד יותר על "פמליית" החומרים המלאה וכיצד לרתום אותה לטובת ריפוי. לעת עתה, THC ו-CBD נותרים המרכזיים והחשובים להבנת השפעת הקנאביס הרפואי.

מהי הדרך המומלצת לצריכת קנאביס רפואי?

אופן הצריכה המומלץ תלוי במצבו של המטופל, אך כיום יותר ויותר מומחים מצביעים על משאף אידוי מדיד כשיטת הצריכה היעילה והבטוחה ביותר. שימוש במשאף המדיד מאפשר ספיגה מהירה מאוד של החומרים הפעילים דרך הריאות, ובשיטות המתקדמות ניתן לקבל מינון מדויק ואחיד בכל שימוש – דבר שלא ניתן להשיג בעישון תפרחת או בנטילת שמן. 

פטנט ישראלי פורץ דרך בתחום הוא משאף SyqeAir של חברת סאיקי, המאפשר אידוי מדויק של הקנאביס במינונים שקבע הרופא, בלחיצת כפתור. המשאף כולל מחסנית עם יחידות שאיפה מדודות המכילות כמות מוגדרת מראש של THC ו-CBD, ובטכנולוגיה ייחודית הוא מבטיח שספיגת החומר תהיה אופטימלית בכל שאיפה. 

בכך המטופל מקבל השפעה מהירה (תוך כ-5 דקות) עם מינימום תופעות לוואי וסיכון נמוך ביותר לצריכת יתר. לשם השוואה, בעישון תפרחת חלק גדול מהחומרים הפעילים מתבזבז בבעירה ולא ניתן לשלוט בדיוק כמה נספג, ובשמן התגובה איטית ושיעור הספיגה משתנה בין אדם לאדם. הטבלה הבאה משווה בין השיטות העיקריות לצריכת קנאביס רפואי:

כפי שניתן לראות, משאף SyqeAir מעניק את היתרונות של תחילת השפעה מהירה, מינון מדויק והפחתת תופעות לוואי, אם כי עלותו החודשית דומה לדרכי צריכה אחרות (ואף נמוכה מעישון כאשר יש סבסוד לזכאים). 

יתרון משמעותי נוסף הוא הנוחות והדיסקרטיות – אין עשן, ריח או צורך בגלגול ופירור תפרחת. המטופל שואף מינון מדויק בלחיצת כפתור, מה שהופך את הטיפול לידידותי גם לאלו שאינם מעשנים כלל. 

לסיכום, עבור רבים מהמטופלים בעלי רישיון, שילוב של טכנולוגיה מתקדמת (כמו המשאף המדיד) יכול לשפר באופן ניכר את יציבות הטיפול ואת איכות החיים.